בפני בקשה למתן סעדים זמניים שתכליתם הקפאת הליכי כינוס נכסים למימוש מישכון דירות המבקשים במיתחם "נוף המרינה" במרינה החדשה באשקלון, ועיכוב הליכי הוצאה לפועל בשל אי פירעון הלוואות המבקשים לרכישת דירות אלו.
מבוא ורקע עובדתי
העובדות שביסוד בקשה זו סבוכות וארוכות, ואעשה כמיטב יכולתי להבהירן ולהציגן בתמצית.
1. המבקשת 1 (להלן: "
אלום דן") הינה חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות אלומיניום. המבקשת 2 אף היא חברה פרטית, העוסקת בבנייה ובשיפוצים (להלן: "
דנכל").
2. המבקשים 3-8, רכשו מהמשיבה 3 (להלן: "
נוף ים") דירות בפרוייקט בנייה, אותו יזמה האחרונה, בשטח המרינה באשקלון המכונה "נוף המרינה" (להלן: "
הפרוייקט").
הפרוייקט נועד לבנייתן של 300 יחידות נופש בשלושה בניינים. עובר להגשת בקשה דנן הושלמה הקמתם של 2 בניינים, A ו-B, ואילו בניין C עמד זמן רב במצב שלד וכיום נמצא בהליכי הבנייה.
3. המשיב 1 הינו תאגיד בנקאי המנהל עסקיו בישראל, אשר ליווה פיננסית את הפרוייקט (להלן: "
הבנק"). כפועל יוצא, שיעבדה נוף ים לבנק, בשעבוד ראשון, את מלוא זכויותיה בפרוייקט, כמו גם את זכויותיה כלפי רוכשי הדירות הימנה.
4.א. ביום 5/12/97 התקשרה נוף ים עם אלום דן בעיסקת "ברטר" (להלן: "
חוזה הברטר"), לפיו תבצע האחרונה את עבודות האלומיניום בפרוייקט ובפרויקט נוסף ("נוף ערד" שמו) בהיקף של 4.5 מיליון ש"ח. בגין ביצוע העבודות, כך על פי חוזה הברטר, תקבל אלום דן 10 דירות צמודות חניות - אותן תרכוש בפרוייקט.
עם חתימתו של חוזה הברטר חתמו הצדדים, ביום 8/12/97, על הסכם פאושלי לביצוע עבודות האלומיניום בפרוייקט.
ב. בחודשים נובמבר - דצמבר 1997, רכשה אלום דן מנוף ים - בנאמנות עבור המשיבים 3-7 (שייקראו להלן: "
הרוכשים") - 6 דירות בפרוייקט, הידועות כדירות A406, B215, A414, A410, A408, ו - A219 (להלן: "
דירות הרוכשים").
בגין דירות הרוכשים שילמה אלום דן לנוף ים, כמקדמה, סך של 910,000 ש"ח, ב-10 שיקים מעותדים, אשר מועד פירעון אחרון השיקים הינו 30/10/98.
במקביל, שילמה נוף ים לאלום דן, כמקדמה על חשבון ביצוע העבודות בפרוייקט, סך של 1,090,000 ש"ח, ב-10 שיקים, כשזמן פירעון השיק האחרון אף הוא ביום 30/10/98.
ג. בנוסף לתשלום המקדמה כאמור, נטלה אלום דן, באמצעות הרוכשים, הלוואות מהבנק בסכום כולל של 1,652,000 ש"ח (להלן: "
סכום ההלוואות") ולהבטחת החזרתן, שיעבדו הרוכשים את זכויותיהם בדירות לטובת הבנק (להלן: "
המשכנתאות").
סכום ההלוואות הועבר בשלמותו לנוף ים לצורך מימון הפרוייקט, כאשר זו האחרונה התחייבה להחזירו לאלום דן, במסגרת ההתחשבנות הכוללת בינותן.
הבנק מצידו הנפיק עבור הרוכשים כתבי ערבות לפי
חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) תשל""ה-1974 (להלן: "
חוק המכר"), לפיהם ערב הבנק כלפי האחרונים להחזר כספי, בגובה ההלוואה, במידה ונוף ים לא תעמוד בהתחייבויותיה כלפי הרוכשים.
עסקאות המכר בגין ששת הדירות דווחו כדין לשלטונות המס.
5. דנכל אף היא חתמה, ביום 5/3/98, עם נוף ים על הסכם פאושלי לביצוע עבודות גבס בפרוייקט, במסגרתו התחייבה נוף ים לשלם לדנכל מקדמה על סך 250,000 ש"ח. נוכח קשיי נוף ים לשלם לדנכל את התמורה בגין עבודות הגבס שבוצעו בפרוייקט, הוסכם בינות הצדדים כי התשלום יבוצע באמצעות דירות בפרוייקט שתימכרנה לדנכל.
בפועל, רכשה דנכל בנאמנות, 4 דירות בפרוייקט. 2 מהן B432 , B436, על שם המבקש 3 (להלן: "
ליאור") ו-2 הדירות הנוספות - B430, B432, נרשמו על שמו של המבקש 8 (להלן: "
יוסי"), שהינו בעל מחצית מהון המניות בדנכל.
יצויין כי הדירות שנרשמו על שם ליאור, נרכשו בלא נטילת הלוואה מהבנק למימון רכישתן ואילו הדירות שנרכשו על ידי יוסי, שועבדו לבנק באמצעות משכנתא.